מתוך השחור שבעיניים

הכרתי פעם בסיסט נחמד (אוהד שרוף של אביתר בנאי) שתמיד היה עונה לטלפון בהיפוך. אם התקשרתי בלילה היה עונה "בוקר טוב". ואילו כאשר התקשרתי בבוקר היה עונה "לילה אור". כך נכנס לי לחיים ביטוי שהפך בשבילי לתיאור חשוב ומדויק של מציאות נפשית אוקסימורנית מוכרת: "לילה אור".
 
כאשר יצא הדיסק החדש של אביתר בנאי תחת הכותרת "לילה כיום יאיר" היה עלי לנחש שהדיסק הזה בשבילי. ההסתייגות הטבעית שלי מן ההיסחפות העיוורת אחרי כוכבים גדולים בכלל, ו"מחדשי" המוסיקה ה"יהודית" בפרט, ונושאי השם 'בנאי' בפרט שבפרט, מנעו ממני להיכנע לסקרנות. נמנעתי מלרכוש את הדיסק עד שבמהלך יממה אחת טעונה במיוחד שני בסיסטים חביבים עלי במיוחד – שאינם מכירים זה את זה – ציטטו לי מתוך תמליליו של "החדש של אביתר" מילות עידוד, תמיכה, וחיזוק. כבר מזמן אני יודעת שאלוהים הוא זה שמדבר אלי לפעמים גם דרך קולותיהם של חברים ומכרים. ואלוהים שלי מדבר לרוב בקול בס. כך שיומיים אחרי, הדיסק כבר נמצא ברשותי, ורוב שיריו כבר נטחנו ונספגו.
 
הכוח המרפא שבטקסטים של בנאי נובע מן הכנות והישירות שאפיינו אותו כיוצר מאז ומתמיד. בדיסק הנוכחי בולט הכוח המניע של האמונה, שזורעת תקווה אינסופית גם בתוך הכאב הגדול ביותר, שנאמר: "כאב הוא הזדמנות להירפא". נקודת המוצא של בנאי היא שיש כאב. והרבה: "מגנט מושך למטה". וה"קרב" הוא אינסופי. אבל נקודת האור היא ש"לפחות יש פה קרב" – קרב "בין הבור למים", ו"לפחות יש מים" כי "פעם היה רק בור". וזה בדיוק אותו אוקסימורון נפלא של "לילה אור": המציאות היא של לילה – של חושך, אך חושך שיש בו נקודות של אור. והאור הזה הבוקע דווקא מן החשכה יש בו עוצמה יתרה.
 
לצד מילות שיר הנושא מופיע ציטוט ממדרש תנחומא: "אמר רבי חנינא, אמר הקדוש ברוך הוא, העיניים שיש בך, יש בתוכן לבן ושחור ואין אתה רואה מתוך הלבן, אלא מתוך השחור…". משמע שהאור האמיתי הוא זה שבוקע מן החושך, ולא האור הלבן המוחלט של היום.
 
במהלך הדיסק מנהל בנאי דיאלוג עשיר עם האלוהים. הוא אינו מהסס להתמודד עם מציאויות קשות של זרות: "אני מוזר לכולם / וזר לעצמי", ושל ייאוש: "בלי מקום בעולם… אנ'לא יודע לאן אני ממשיך מכאן". אך מתמודד עם התחושות הקשות בראייה אמונית הקובעת כי השבר הוא גורם מצמיח:  "אולי צריך להיגמר / כדי מחר להתחיל במקום אחר", "פשוט מוכרח ללכת… לא להביט לאחור". ואף מסביר במפורש ש"זה כמו לקפוץ מצוק / ולהתחיל לעוף / מכוח האמונה".
 
בנאי מסתכל לתהום בעיניים, לא מפחד לקפוץ פנימה, ומגלה הודות לכך כוחות פנימיים עצומים. בכך הוא מעודד גם אותנו "לקחת נשימה גדולה לרוץ / וליפול אל זרועותיו המושטות / של אב הרחמן". העלייה המוסיקלית המעטרת את המילים של הנפילה מדגישה וממחישה לאן באמת נגיע אם רק נעז להרפות, לקפוץ מהצוק, וליפול לידיו המחבקות של האלוהים.
 
ההתמודדות האמיצה של בנאי מתאפיינת בפשטות מופלאה במשפטים מדויקים כמו "אסור לך לחשוב / כשאת כל כך עייפה", או "בבוקר אתלבש ואתחדש". זוהי התמודדות שמודעת לחשיבות ולקושי שיכול להיות לנו לפעמים לבצע פעולות פשוטות כמו "לשרוך ת'נעליים / לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה / להציע לך כוס מים".
 
הלילה – כמצב נפשי ותודעתי של מאבק פנימי – הוא נקודת המוצא של הדיסק. האור הוא המוצא אליו הדיסק שואף, ברצון עז לשרוד אפילו רק "עד מחר",  ואם אפשר גם לדעת "שלמסע הזה / יהיה סוף טוב / שכל מה שאני עובר בדרך / יהפוך חולשה / לעוצמה גדולה" – ידיעה שמאפשרת ללילה להאיר כיום. המים והשיר הם כלי התמודדות שמאפשרים את ההיפוך הזה, ועוזרים לעבור את הלילה בשלום. ביחד, נוצרת נוסחה אמינה של חייו של אמן מאמין שיש בו כדי להאיר דרך לכולנו.
 
תודה אביתר.
 
ותודה לחבריי הבסיסטים  על השיעור המעשיר, על האמון ועל האמונה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום יולי 9, 2009 בשעה 12:20 pm

    ותודה לך על הכתיבה. איתה, הדיסק הזה מסקרן עוד יותר. מחכה ומצפה כבר להאזין לו. בקרוב. תודה.

  • הדר  ביום יולי 10, 2009 בשעה 5:16 pm

    עוד משהו שמאוד אהבתי זו העדינות הגדולה שיש בכל השירים, שהכל, אפילו מתוך החושך שואף מעלה.

    בהתחלה רק שמעתי, עם רפרוף בחוברת, אבל בשמיעה שנייה או שלישית קראתי את השירים קצת יותר בריכוז והמילים הפילו אותי. וואו.

    איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב
    בין הבור למים
    לפחות יש פה קרב
    לפחות יש מים
    פעם היה רק בור

    יש מגירות שעדיין אני לא פותח
    עד שיוסיף בי אור

  • חזלש  ביום נובמבר 30, 2009 בשעה 11:40 am

    "לשרוך ת'נעליים / לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה / להציע לך כוס מים".

    אלה דוגמאות קטנות לשינויים העמוקים שהכותב עובר בחיי היומיום בהשפעת החיים החדשים שאימץ, והם ממחישים את עוצמת חוויית החוק ההלכתי בחיי היום יום – עפ"י השולחן ערוך, יש לשרוך את הנעליים, קודם ימין ואח"כ שמאל, יען כי "ימין ה' עושה חיל".

    לכפתר את חולצת הכפתורים הלבנה – השינוי בלבוש.
    להציע לך כוס מים – רגישות חדשה שאולי נפתחה בקשר הזוגי.

    וכאמור, בלוג מקסים וישר כח!

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: